ארמון אל-באהיה אינו מבנה סימטרי שתוכנן כמקשה אחת. הוא התפתח מחיבור של בתים וחצרות, ולכן הביקור בו נפרש כרצף רב-שכבתי של מעברים צרים, גנים וחדרים המעוטרים בעושר.
המידע נבדק ועודכן ב־22 בספטמבר 2026.
ארמון שהתגבש לאורך השנים
ביתו של סי מוסא היה הגרעין הקדום של המתחם. משנת 1894 רכש בנו, בא אחמד, בתים סמוכים וחיבר אותם לארמון גדול בהרבה. כך נוצרה תוכנית אורגנית: הצירים משתנים, החדרים מקיפים חצרות וקנה המידה מתחלף במפתיע.
אדריכלות המותאמת לאקלים
החצרות מכניסות אוויר ואור אל החדרים הפונים פנימה. הגנים, הצל והמזרקות מרככים את החום של מרקש, והקירות העבים מגינים על החללים הפנימיים. יופיו של הארמון קשור קשר הדוק לשליטה המעשית באור, בפרטיות ובטמפרטורה.
העיטור כחלק מן האדריכלות
הזליג׳ מגן על חלקם התחתון של הקירות ועל הרצפות ומעניק להם חיים; הטיח המגולף קולט את האור המשתנה; ותקרות ארז מצוירות נפרשות מעל החדרים. שיש, ויטראז׳ים ומחיצות משרבייה משלימים חלל שעוצב בידי בעלי מלאכה מרוקאים מומחים, ולא נוסף רק כציפוי סופי.